יום שישי, 8 באפריל 2016

הטיילת של העליון

ושוב ברביעי על הטיילת

בלחות יחסית של תחילת הקיץ,לאף אחד לא כל כך ברור מה ללבוש לאימון, גם לי לא, אני חוזר מריצת חימום ורוצה כרגיל להוריד שכבה

ואז אני נזכר שמתחת לחולצה יש לי רק צמר טבעי, אורגני שלא יורד כל כך בקלות...

תכלס אחרי החימום אני מרגיש מיצוי

הייתי משאיר את המצב כמות שהוא, עשינו חימום, הזענו, עכשיו נלך לאכול פיצה ולשתות בירה, את שלנו עשינו…

המאמן מוציא קלסר (אף פעם לא סימן טוב)

ומקריא את הטיעונים לעונש ומוסיף שניתן לערער על גזר הדין, לעליון! (הגליל העליון)

המאמן מקריא את מספרי המוות לפי שם

מסביר את האימון וחורץ גורלות

אלפיים מטר בקצב משתנה (תכלס אני משתין לאט, אם מישהו מבין את הבדיחה אני מתנצל) מה שנשאר לדעת זה מספר הפעמים.

מספרים ושמות עפים באוויר

והשמות נגמרים ואני לא ביניהם, אולי יש לי תרגיל אחר?

לא! אני נידון לחמש מיתות טיילת או משהו כזה…

סימה אומרת שנרוץ ביחד ואני מתחיל לדאוג

איפה אני ואיפה היא? אבל אני לא יכול לפגר אחריה

ולפגוע ככה בגבריות שלי…

כעבור חמש מאות מטר אני רואה את הגב שלה

כעבור שבע מאות מטר היא רק נקודה קטנה וצהובה עם תלתלים…

קורא לי מאחור Big guy

בוא תצטרף לרציניים, אני לא מסרב להצעות כאלה

מפעם לפעם אני עובר מול סימה

אני מרים גבה כאות לחיים והיא בתגובה מנידה תלתל

היא בסדר אני חושב לעצמי….

הייתי צועק לה משהו אם לא הייתי יודע שחמצן הוא מצרך נדיר כרגע וכל נשימה קריטית פה.

קבוצה ילדות רודפות אחרינו עכשיו, נועם מבריח אותן

"מפלצות" הוא צועק, אני לא בטוח אם זה אנחנו או הן

או שאוליזה הן שהבריחו אותנו, אולי סתם הגיע הזמן להגביר...

אני כבר לא הייתי בהכרה, מזל שהיה מבוגר אחראי!

האימון נגמר, אני נכנס לאוטו ובוכה!

סתם לא, לא היה לי כוח אפילו לבכות…

*מבוסס על בטון אמתי

*השמות והפנים של המשתתפים שונו

ומהיום לא קוראים להם

*אם שמתי שלוש כוכביות, זה אומר שיצאה שבת?