יום שבת, 12 ביולי 2014

יום שישי, השעה שלוש וחצי לפני התרנגול, רבע שעה לפני שהשעון אמור היה לזמזם.
אני מזנק מהמיטה, יש לי שעה להתארגן ולצאת מהבית לריצה,
 זאת ריצת סוף שבוע ראשונה מזה כמה חודשים שארוץ עם הקבוצה
 וההתרגשות נותנת אותותיה.
אחרי שקפצתי מהמיטה מתיישב ליד המחשב עם כוס קפה וקורנפלקס עם חלב
 ובודק מיילים, פייסבוק ועוד מדיות להעברת מסרים לא חשובים במיוחד...
אחרי שעברתי על כל ההודעות וכו' אני הולך לשירותים,
 להיפרד בפעם אחרונה מהפיצה של ארוחת הערב מאתמול.
שוטף פנים ובודק שלקחתי את כל מה שצריך לריצה. 
 אני יוצא מעט באיחור בנסיעה לגליל,
בדרך יש אוויר טוב ומוזיקה מעולה ואני על גל ירוק... (רמזור אדום אחד לא היה לי)
מגיע עם הלשון בחוץ לכניסה לבניאס שם קבעתי עם סימה 
והפתעה נעימה הייתה כשראיתי שהיא לא לבד.
איזה דה ז'ה וו, אני ועוד חמש בנות רצים, סליחה רצות על הנחל, 
כמו בימים הטובים לפני שהתחלתי להבריז וברוב חוצפתי הלכתי לעבוד בימי שישי...
בשלב מסוים סימה ואני מתיישבים על הקצב שלנו ורצים קדימה,
כל כך התגעגעתי לרוץ ריצה משוחררת וחברתית על הנחל, 
הריצה הכי טובה מזה כמה חודשים.
כרגיל בריצה עם סימה אני מדבר וסימה מקשיבה
 ומידי פעם היא אומרת משהו ואני מקשיב, רק חסרה לי ספה, ממש טיפול פסיכולוגי...
מסתבר שאני מדבר המון כשאני סובל, למרות שלא ממש סבלתי
ואפילו נהניתי מהריצה, כמה חיכיתי לזה!
זאת הייתה לי תרפיה טובה, ניתוק מוחלט מהעולם לשעה וחצי,
לא פקטיבים בפייסבוק ולא נעליים, פה כולם אמתיים בלי פילטרים ובלי אשליות,
מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל והשיחה היא כנה ואנושית,
אין עריכת טקסט או מחיקת סטטוס, אמרת פגעת, 
תשקול מילים לפני שאתה פותח את הפה. 
כמיטב המסורת בסיום הריצה נפגשים עם שאר הרצים,
פותחים שולחן או מחצלת ומחזירים את הקלוריות האבודות, 
זאת  עוד אחת מהמשימות ליום שישי והפעם מבצעים אותה מבלי להזיע,
רק אוכל טוב, אנשים מובחרים והאווירה בהתאם.

בתקווה להמשיך ולעדכן בשבועות הבאים...



יום רביעי, 9 ביולי 2014

הקיץ הגיע ואתו אירועי ריצה חברתיים, בעיקר ריצות ליל ירח,
כאשר החוקיות היא שמארגנים את האירוע לשבוע של אמצע החודש כדי לנצל את הירח המלא,
לא פחות חשובה מנוכחות הירח היא נוכחות אוכל ובירות או אלכוהול קל מכל סוג שהוא,
למרות שבירה היא המומלצת, משקה קל יחסית שעוזר בהתאוששות הגוף ולפתיחת הנפש...
ריצה אחת כזאת התקיימה אתמול בערב 9/7/14 .
אירוע כזה שמתקיים בחצר האחורית שלנו, בארגון של רצי רמת הגולן
ובניצוחם של עמיחי זליגר ואלי מוסקוביץ' לא יכול להיות פחות ממושלם
 וכשידעתי ש"בזלת" נותנים חסות זה היה ברור שיהיה נפלא פלוס.
על הפרק ריצה בשני מקצים לא תחרותיים של 13 ו8 ק"מ,
זאת ההזדמנות שלי לחזור ל לעניינים אחרי תקופה של הפחתת עומס מטעמי חוסר רצינות...
בנוסף זאת הייתה הזדמנות לקאמבק עם הפרטנרית המושלמת סימה
שהגיעה יחד עם עוד חברים מהקבוצה הגלילית,
קבעתי עם סימה מראש לרוץ יחד כדי שלי תהיה מוטיבציה ועניין ולה יהיה כיוון וחברה.
על הריצה עצמה אין מה להרחיב יותר מידי, רצנו בעליות בשטח,
 אני דיברתי וסימה הקשיבה, היא השתדלה לא להפריע לי ואני השתדלתי לא להעיק,
 עקפנו, נעקפנו, נהנינו האחד מהשנייה ובעיקר מהריצה.
בדרך עברנו בדרכי טנקים, על צירי החקלאים בינות כרמים, מטעים ושטחי מרעה בקר וצאן.
כשסיימנו חיכו לנו שולחנות עמוסי כל טוב,
 עוגות, לחמים וגבינות, אבטיחים ומלונים וכמובן בירה, הרבה בירה!
שבלי ספק תרמה לאווירה שהייתה טובה אבל השתפרה פלאים ככל ששתינו עוד...
עד כדי ששכחנו שיש עוד משחק חצי גמר והלילה עוד צעיר.
תודה לרצי רמת הגולן על ארגון מופתי גם של המסלול המסומן למופת
וגם על הכיבוד שהצליח לרצות את כל הנוכחים.
תודה למועדון ריצה גליל עליון שהפגין נוכחות יפה שתרמה כדי להעצים את האירוע.
ולסימה שסבלה אותי כל הדרך בעליות וגם בירידות....
14/8/14 ריצת ליל ירח בגליל, רשמו לפניכם!